<h1>דרשות מהר"ח או"ז פר' שלח סימן ו'</h1>
<h2>דף ב.</h2>
וצריכין ישראל לזהר שכל מה שיעשו שיהיה לשם שמים שלא יאמר מה שאינו אוכל דם מחמת שנפשו קצה מלאוכלו, או מה שנוגע גוי שלא יאמר מחמת מיאוס דמגע גוי אינו אוכלו, אלא יאמר יכול אני אלא שהזהירנו הבורא ית' שמו במצו', וכן אמ' ר' שישנה בהילוכו ובמלבושיו מן הגויים אע"ג שאינו עושה איסור יש לו לשנות כל מה שיכול שנ' [ויקרא כ'] ואבדיל אתכם מן הגוים להיות לי וכל מקום שנא' לי זהו בזה ולהבא כמו ויקחו לי תרומה [שמות כ"ה], והיו לי הלוים [במדבר ח'], וכן בדוד כי ראיתי בבניו לי מלך [ש"א, ט"ז], בזה ולהבא היינו מלך המשיח שהוא מזרע דוד שימלוך ולא על ישראל לבד, אלא אפי' על כל האומות אלא שישראל הם יהיו למעלה מכל האומות.
